כדורי בשר (או: המרד!)
בכל פעם שאני מטגן, פורצת בבית מהומה: "סגרת את הדלת של המטבח? ושל חדר הארונות? למה טיגון? למה שוב טיגון?! למה תמיד טיגון?!?!". למה? אולי כי אתם רעבים? אולי כי
בכל פעם שאני מטגן, פורצת בבית מהומה: "סגרת את הדלת של המטבח? ושל חדר הארונות? למה טיגון? למה שוב טיגון?! למה תמיד טיגון?!?!". למה? אולי כי אתם רעבים? אולי כי
כמה פעמים שאני אגיד את זה – זה לא יספיק. ועדיין: אין, אין על הבוכרים. לו רק הייתי בוכרי הייתי מאושר, שמח בחלקי וגדל על מאכלים שאין בלתם (וגם על
תמיד כששואלים אותי "מה המטבח הטוב בעולם" אני משיב: יש שניים. הפרסי (בגלל התחכום) והטריפוליטאי (בגלל הלב). אין, אין על אוכל טריפוליטאי, עם השמן, עם הרוטב האדום, עם החום והחיוך
סיר גדול ובו פסטה, רוטב עגבניות וקציצות (צמחונים: יש לכם גירסה עם קוביות חציל במקום) – מה יותר ביתי, ממלא ומשביע מזה? אני אגיד לכם מה: לתחמן את האיטלקים על
בבואך להכין סופריטו, שומה עליך להתחמש בעוז נפש. בלי טיגון כפול וברוך שמן של תפוחי האדמה – זה פשוט לא יצליח. ככה זה, יש תבשילים שאינם קשורים לשום דיאטה, ואם
הנה מנה שמניחים במרכז השולחן (בתוך הסיר) ואי אפשר להפסיק לקחת ממנה. התוספת העמילנית כבר בפנים, הצבעים צועקים אינסטגרם והטעם – שפתיים יישקו. זה מתחיל בתערובת של בקר טחון ועוף
7קובבס הן כופתאות ממולאות בגומו. גומו היא תערובת של בצל מטוגן, בקר טחון וצנוברים. הבצק של הקובבס מיוחד: הוא אינו עשוי בורגול או סולת כמו בקובה, אלא תערובת של מצות,
כמונייה הוא צלי בקר ושעועית המתבוסס ברוטב עגבניות עשיר ומדיף ניחוחות כמון. למרות שהוא כבד, עשיר ומאוד "מרכזי" על השולחן (ובבטן), התבשיל הזה קל להכנה ואידיאלי לארוחות שאליהן יש להיערך
לפני קרוב לשנה הייתי במוסקבה והעברתי סדנת בישול. מובן שבסדנאות האלה אתה לומד יותר ממה שאתה מלמד, ואכן, התיידדתי עם שפית משובחת בשם ליזה פריימן שסיפרה לי, בין היתר, על
לצרפתים יש בף בורגיניון. לפלמים חובבי הבירה יש קרבונד. בעצם זה אותו תבשיל רק עם נוזלים אחרים – בירה במקום יין אדום. אבל יש עוד כמה ויצים פלמיים שהופכים את