אין על אוכל של עניים. פשוט אין. תנו לי לחם לא טרי עם חריץ גבינה וכוסית יין לבן והשליכו את כל ארוחות הטעימות (14 מנות!) המישלניות לפח. והמרק שמתכונו יובא להלן האו האמ-אמא של אוכל העניים [או האב-אבא, בהתחשב בכך שהמילה 'פאפא' מופיעה בשמו (למרות שלא במשמעות של אבא. אבל עזבו)].
את המרק הזה מכינים מעגבניות בשלות מדי, לחם יבש, שום, שמן זית ובזיליקום. אני יודע, אני יודע, אין לכם עגבניות בשלות מדי. אהה! לשם כך הומצאו שימורי העגבניות המרוסקות, שמספקים תחליף נהדר. אבל בלחם אל תחפפו: הוא חייב להיות משלשום ואף קשיש יותר. לחם טרי אינו סופג נוזלים כראוי.
מה שמתקבל הוא ספק מרק ספק דייסה בטעם איטלקי נהדר ובכלום עבודה. אפשר בהחלט לשדרג:
- אפשר להוסיף למרק חופן אגוזי מלך קצוצים גס (טוב, זה קצת פלצני).
- אפשר להוסיף חבילה אחת של ערמונים קצוצים גס (זה מגה פלצני)
- ואפשר לחתוך חציל לקוביות קטנות (עם הקליפה) לשים בשקית עם שלוש כפות שמן זית ולשקשק, להעביר לתבנית ולאפות בתנור חם עד השחמה ואז להוסיף למרק (טעים לאללה, אבל ממש לא קשור למתכון האיטלקי המקורי).
- יאללה, לעבודה:
