עוגת שזיפי שגיב לכפייתיים

מספיק להביט בתמונה כדי להבין למה (אבל מותר גם להניח את השזיפים בבלגאן)

יש לי חברים ירושלמים נפלאים שיש להם עץ שזיפי שגיב. כמויות הפרי שהוא מניב די דמיוניות, אבל עצים כמו עצים – נותנים הכל בבת אחת. האינסטינקט הוא לעשות מהפירות הנפלאים האלה פובידל – אותה ריבה שחורה וטעימה – אבל לפעמים, בא לך משהו קיצי יותר.

בעצם, זה פיצוי על שם של חתול

טוב, השבוע קיבלתי שק שזיפים. הם אימצו שני חתולים וסירבו, למרות הפצרותי, לקרוא לפחות לאחד מהם על שמי. אז הם הרגישו אשמים ונתנו לי פירות. אתה אוכל ואוכל ואוכל שזיפים טריים וכל הזמן חושב – איך עוד אפשר לצרוך אותם? קיצר, החלטתי על עוגה.

כך נראה בצק פושט

היא פשוטה שבפשוטות: מכינים ביסקוויט מבצק פושט, עליו מסדרים רבעי שזיפים, עליהם זורים סוכר, ויאללה ביי. מתקבלת עוגה ניחוחית ומשובחת ואני רק מבקש לציין שלושה דברים:

תרפיה נפשית עם סוכר מעל, העוגה לפני אפייה

א. אפשר לסדר את הפירות גם בבלגאן שמח, לא חייבים לעשות מסדר (אבל מסדר מרגיע את ה-OCD).

ב. צריך לפזר על הפירות שליש כוס סוכר. אל תתפתו לפחות. שזיפים הם פירות ערמומיים: באפייה הם נהיים חמוצים יותר!

ג. שזיפי שגיב הכי יפים, אבל מובן שמותר גם עם שזיפי סנטה רוצה או עם תערובת של שזיפים/תפוחים/פירות יער/תאנים וכו'.

יאללה, לעבודה:

תגיות
דילוג לתוכן