לא ניכנס עכשיו לוויכוח אם לסלט הירקות הקצו. דק-דק-דק קוראים סלט ערבי או סלט ישראלי (אגב, מה רע בסלט ערבי-ישראלי?). במילא, ולמרות הטעם הרווח, לטעמי הוא קצת קצוץ מדי, ועושה מהירקות דייסה. אישית, אני אוהב סלטים שחתוכים גס, אפילו גס מאוד, עם פלחי ירקות גדולים שמאפשרים לך ליהנות משלל הטעמים הנפרדים שבסלט ואינם כופים עליך תערובת אחידה.
הסלט הגרוזיני שמתכונו יובא להלן הוא כזה – גס, כפרי, צוהל ולא מתחנף. יש בו פלפל ירוק חריף, כך שהוא אינו מתאים לדודות מבוהלות ושימו לב לטריק: אין בו לימון בכלל – רק חומץ (חס וחלילה בלסמי. בגרוזיה לא שמעו על זה). לא שחסרים כאן חלקים, אבל זה מקרה קלאסי של "השלם גדול מסך חלקיו". השילוב בין חומץ ופלפל חריף מניב סלט עם טעם שונה לגמרי מהמקובל. ולא, אי אפשר להחליף את הכוסברה בפטרוזיליה. תהיו גרוזינים עם כבוד, בבקשה!