כל הזמן אני רואה בטטות סגולות במרכול ושואל את עצמי מה עושים איתן. ואז, בדיוק כשבא לי רעיון – הן נעלמו!
חשבתי להכין וישיסואז (מרק כרישה ותפוחי אדמה, המוגש קר), אבל לא סתם, אלא סגול. מה רע? אנחנו חיים בעידן האינסטגרם, וצריך לחשוב על צבעים. אבל זהו, שהבטטות הססגוניות נגוזו. נראה לכם שוויתרתי? חלילה! וישיסואז הוא מרק מחיתי ועשיר בטעמי חמאה, כרישה ותפוח אדמה – לא משהו שמוותרים עליו בקלות. אז התחלתי כרגיל, עם כרישות ותפוחי אדמה ועם ענף אחד של מרווה (שמוציאים לפני הריסוק) כדי לתת עוד טעם מפתיע למרק.
בינתיים, בישלתי סלק. אחד, לא גדול במיוחד וחמוד. קילפתי אותו ואז הכנסתי הכל למעבד מזון. תשמעו! התגלות! יצא מרק ורוד בוהק, טעים מאוד ודי סמיך. אחרי צינון כדבעי (קודם על השיש ואחר כך כמה שעות במקרר) דיללתי את המרק בשמנת מתוקה (אם אפשר לקרוא לזה דילול…) מה שלגמרי לא פגע בצבע. אגב, תמיד אומרים שצריך להכין וישיסואז עם פלפל לבן, כדי לשמור אותו צחור, או לפחות חיוור. דא עקא, למי יש פלפל לבן?! אז השתמשתי בשחור. והנה אתם רואים שהצבע לא נפגם כלל.
ורק לפני שמסתערים על המטבח: אפשר להגיש את המרק הזה גם חם, אבל אז קוראים לו פרמנטייה. וטיפ אחרון: הוסיפו שקדי מרק! זה גם גורם למנה להיראות כאילו גנבנו אותה מהמטבח של אנדי וורהול, וגם מונע מהמרק המרוסק הזה להרגיש כמו גרבר.
יאללה, לעבודה:
