אנחנו סוגדים לגילית. כל מה שהיא אומרת אנחנו עושים, וכל מה שאנחנו לא יודעים אנחנו שואלים אותה וכל מה שהיא מבשלת אנחנו זוללים כאילו אין מחר. למשל הקרקרים האלה: לא שאנחנו טבעונים, אבל איך אפשר להתנגד למשהו שמתחיל בקערה יפה כזו?
חכו, זה ממשיך באופן מצמרר למדי: מוסיפים שתי כוסות מים, מערבבים ואז מתקבל אחד הבצקים המכוערים ביותר הידועים לאדם. מין תמיסה נוזלית ודלילה בצבע אפרפר שאין מרדדים או לשים, אלא מורחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. אלא שאז, קורה הקסם: אפייה קצרה, חיתוך, עוד אפייה קצרה ו… טה-דאםםםם! הקרקרים הכי טעימים בעולם.
וגם שי נפלא לחברים הטבעונים. שיחוק.
יאללה, לעבודה: