תגית: מסעדות זולות

הביטו בתמונה. לא מקסים? זה יובל, אחד היזמים שפתחו את Beer Market – חנות (טוב, דוכן) למכירת בירה ישראלית בלבד בשוק הכרמל (“ויש לנו גם סניף בשוק נמל יפו!”). הדוכן

לפני כמה שנים, ליתר דיוק ב-1988, עמד ניר קדר לפתוח בית קפה וגם להפוך לאבא בפעם הראשונה בחייו. “רציתי לקרוא לילד שלי שרגא”, הוא מספר, “שם חזק, לא? אני לא

“בגדול”, אומרת לי הבחורה היפהפייה שמאחורי הדלפק, “האג’נדה שלנו זה לפרגן”. אני מביט בה ומקשיב לה וחושב שבגדול, בקטן ובכל המידות, אני מאוהב בה, במקום ובאג’נדה. ‘הדסער’ (שילוב של שמות

אתה נכנס ל’קזינו סן רמו’ ומתאהב מיד. בעיצוב החמוד והמטורלל [כולל פלמינגו ורוד, מזנון סבתאי שהוסב לבר משקאות, אהילים יצירתיים ועמדת תיקלוט (כן, עם פטיפונים!!!) מאיימת שמופעלת, למרבה המזל, רק

ונשאלת השאלה: האם ניתן להגדיר את בית (מה בית? ביתן!) האוכל הזערורי של רפי פרסקי בפאתי פלורנטין כמסעדה? לא בטוח. יושב פרסקי, אושיית מוסיקה לשעבר, בקובתו האינפיניטסימלית הממוקמת ברחוב מזרחי

  “תימנים – הם יכולים לעשות מרק מכל דבר”, אומרת לי בעלת הבית של מסעדת ‘ימאני’ בירושלים, והיא בכלל מרוקאית (אבל היא יודעת, כי היא התחתנה עם תימני). הגברת הקימה

Pranzo (פראנצו) באיטלקית זה ארוחת צהריים. וזה מה שסוף-סוף, אחרי שנים של דמע ותחנונים, הסכימה תמר כהן-צדק להגיש ב’קוצי’נה תמר’. אני מניח ששתינו לה את מנוחת הצהריים, אבל היי –

רחל המשוררת אהבה מאוד את שירתו של המשורר הצרפתי המנוח פרנסיס ז’ם. היא תרגמה כמה משיריו, הנפלא בהם נקרא ‘תפילה’. בחייאת, קחו שתי דקות וקראו חלק קצר ממנו: “…רצוני להיראות

אם חסרו לנו הוכחות לאי-קיומו של האל, שעות הפתיחה של ‘החגיגה של בבט’ – אותו סוד תל אביבי שמור, היכלון מופלא של מתוקים ומאורת בילוי פלאית בירכתי העיר – סיפקו

שלא בטובתו מצא את עצמו ‘סלון שבזי’ – אולי בית הקפה השכונתי הכי חמוד בארץ – בעין סערה מכוערת למדי. המקום שותף למלחמה עכשווית וצודקת , שמנהלים כמה בתי אוכל