הנה חד גדיא תל אביבי מודרני:
החתול הג'ינג'י של ה'סצ'מו' פלש למסעדת שמעיה. בצירוף גורלות נדיר, באותו רגע נכנס למסעדה בחור עם כלב גדול ורצה לדבר עם שמעיה כהן, הבעלים, במטבח. שמעיה כמובן שמח לשוחח, אבל ביקש שאת הכלב לא יכניסו למטבח. המלצרית ואני נשארנו לשמור עליו בחלל המסעדה. או אז נכנס למסעדה עוד לקוח, בריון פלורנטיני טיפוסי, עתיר קיבורת וקעקועים. החתול של ה'סצ'מו' הניח שמתחת לשולחן שלו יהיה הכי בטוח (כי הכלב חשב שהחתול הוא חלק מהתפריט). הוא נס לשם, אלא שאז התברר שהבריון פוחד מחתולים.
מה עושים?
בלית ברירה, הניפה המלצרית את החתול באוויר, הבהירה לו שהיא דווקא בעד חתולים באופן אישי אבל שצריך לצאת, והניחה אותו על שולחן בחוץ, מעבר לחלון הראווה של המקום. כיוון שכבודי סעד בשולחן הטוב ביותר במסעדה, זה הצמוד לחלון (לא כי אני כזה משהו, פשוט כי אני תמיד מגיע מוקדם), הביט בי החתול של הסצ'מו במהלך כל ארוחתי, מלקק את שפמותיו בזעף ומבהיר לי שהכול אשמתי.
אני מבין את החתול של ה'סצ'מו'. כיף ב'שמעיה', ועדיף להיות מהצד הנכון של חלון הראווה. מסעדת הפועלים הוותיקה הזו (Since 2000) מגישה אוכל צוהל, ביתי, מתפוצץ מטעם, נדיב ומשביע. אפשר להיוועץ בתפריט או במלצרית אבל בעצם אין צורך אלא במקרים של אלרגיות או הימנעויות (טבעונים, שונאי דגים וכו'). כי בסופו של דבר, מה שתקבל זה ממילא צלחת ענקית שיש בה הכול מהכול: חומוס, טחינה, סלטים, ירקות בגריל, ממולאים, קטניות וקציצות. כזהו שמעיה הבעלים – הוא אוהב אנשים ואוהב אוכל וקשה לו להתאפק. אז הוא מעמיס. תביטו בתמונה הראשית ותבינו.
ארוחה מלאה תעלה פחות מ-70 ש"ח ולטעמי, מדובר באחד המקומות המשתלמים בעיר. שימו לב: האוכל המבושל כאן כשר, אבל בלי תשלומים לרבנות, כלומר בלי תעודה. המסעדה בשרית (הרבה מנות לצמחונים וגם לטבעונים) ואין בה מוצרי חלב בכלל. בפסח עוברים לקמח מצה. שי-שבת סגור. כך שאלא אם אתם דתיים שממש חשוב להם לפרנס את הרבנות – דעו לכם שמבחינת אלוהים זה כשר.
