כשהוא פתח את 'הקובייה' בשוק התקווה, שי אלפסי היה חלוץ. אחר כך הוא פתח שתי מסעדות מקוריות ומחתרתיות על גגות הבתים בהם גר – אז הוא כבר לא היה חלוץ אלא יזם עם כישרון בישול, חוש טעם משובח וחיבה מובהקת לנוף. כל התכונות האלה מככבות גם במסעדתו החדשה של אלפסי – שיבתו השלישית אל גגות תל אביב, הפעם בצמרתו של מלון לא זוהר במיוחד הצמוד לשגרירות האמריקאית – מסעדה הנושאת את השם המסתורי מעט CB78 (CB על שם המלון, 78 הוא מספר הבית ברציף הרברט סמואל).
מקץ טיפוס מתון של שתי קומות במדרגות, מתגלה הגג במלוא אלפסיותו – לבן, מעוצב בחן ובפשטות (שמשיות מקרמה!) ועם המון ים תיכון ממול. בני מזל יזכו לעמדות ישיבה ממש על המעקה, כמעט בתוך הנוף. אחרים ייהנו מהמון שמיים ואוויר (ורומנטיקה. המון רומנטיקה). נקודות הצבע בכל הלובן הזה הם המלצריות והברמנים – חמודים כולם, חייכנים, ידענים ועטויים כותנות ססגון.
והתפריט? בניגוד למסעדותיו הקודמות של אלפסי שהיו בשריות, CB78 היא חלבית-דגים ואפילו כשרה. זו לא בדיוק מסעדה כבדת ראש אלא יותר טברנה שבה מוגשות מנות לא גדולות מדי במחירים לא גדולים מדי (אף מנה, אפילו מנת הסינייה דג עם כתר בצק, אינה צולחת את רף 100 השקלים. הרוב עולות פחות מ-60). הכי נחמד לשבת כאן עם כוס יין טוב, ונגיד, קרם שקדים ולחם, או מטבוחה וטוסט, או הסינייה שהוזכרה קודם שבאופן מוזר אין בה טחינה אלא רוטב עגבניות סמיך והיא משובחת מאוד, ולגמוע את הבריזה התל אביבית של סוף החמסין. יש דבר כזה, והוא כאן, על הגג של שי אלפסי. איזה כיף.