עלילות גיל חובב בחוות צוק

אם משכילים לעקוף מעקשים בתפריט של חוות צוק, רואים את האור

שיחת טלפון בין גיל חובב למלצרית במסעדת חוות צוק:

גיל חובב: שלום.

מלצרית: כן.

גיל חובב: הזמנתי שולחן לשלושה למחר.

מלצרית: כן.

גיל חובב: ורציתי לציין רק דבר אחד.

מלצרית: כן.

גיל חובב: שאם לא יהיה מרק בולנז'ר בתפריט, אני אצית את עצמי במסעדה וזה יהיה על המצפון שלך.

מלצרית: אדוני, תצית את עצמך בבית. לא יהיה.

אם יש משהו שאני מת עליו זה מלצרים ישראלים אינטליגנטים. אין כאלה בחו"ל. יש מנומסים יותר, מקצועיים יותר, אדיבים יותר – אבל הם לעולם לא ישיבו לך כגמולך בטלפון. ואכן, המרק הפלאי שכיכב באגף המיוחדים בתפריט בביקורי הראשון במסעדת חוות צוק, נעדר ממנו בביקורי השני (בתור פיצוי, אפרסם את מתכונו בקרוב באתר). בסוף לא הצתתי.

מסעדת 'חוות צוק' הוותיקה למדי, שוכנת בעבר הירקון בצפון מערב תל אביב – רובע מכוער למשעי שהוא בבחינת מדבר צייה בכל בנוגע לאוכל. המסעדה והמעדנייה שלצידה (שתיהן קרויות על שם חווה עלומה שמנהלים הבעלים שאכן, הם אחיו של ניר צוק) הן הנחמה היחידה. המסעדה היא מקום מורכב: בעצם, מה שהיא רוצה לחגוג הוא בשרים על האש, היא עושה זאת היטב ושמעה יצא למרחוק ולכן, מדי עשר דקות נכנסים למקום בחורים הפוגשים בחורים אחרים היושבים אצל השולחנות והם מברכים אלה את אלה בחיבוקים ניאנדרטליים + צ'פחות אדירות כנהוג אצל גברים סטרייטים ושימפנזים. אלה נהנים מאוד מן הבשרים ומי אנחנו שנריב איתם (למרות שסטייק ב-252 ש"ח… אני לא יודע). יש גם תפריט יינות מעניין ומקורי שמחיריו, למרבה הצער, מרקיעי שחקים. ויש סלטים (חווה וזה) אבל הם לא כל כך טובים.

אז מה עושים?

או. אני אגיד לכם מה עושים: נצמדים למיוחדים. למשל:

בירה שפירא מעולה (אני מת על ה-IPA שלהם) במחיר סביר לגמרי.

בתחום הירקות: לא לוותר על קולסלו דלעת (כן!) וגם הכרובים בטחינה חמודה. לעומת זאת, סלט הירקות והגבינה מוגש קר מדי ועצוב.

מנה טעימה ומנחמת, סטייק אנד אגס

חייבים בשר? ברור שהסטייקים טובים. שימו לב שהספייר ריבס הם מבשר טלה, למרבה הצער, ואם רוצים סתם מנה טעימה ומנחמת ולא יקרה מדי – לכו על הסטייק אנד אגס.

ולא לשכוח לתחקר את הצוות (המקסים!) על המיוחדים. כך זכיתי לטעום בויאבס מצויין וניחוחי שהמטבח הגמיש והלבבי הסכים להגיש גם בחצי מנה, ומרק בולנז'ר, עשוי לפי מתכון צרפתי עתיק יומין, שהוא בעצם תבשיל בשר נוזלי, שהיה דגול מרבבה.

מנה ששווה להרוג (או למות) בשבילה, מרק בולנז'ר

אה, כן, ותגידו לצוות שאם לא ינמיכו מייד את המוסיקה (האיומה. יש להם טעם מוחרוד במוסיקה), אתם מציתים את עצמכם.

כאמור, לא ממש זול בחוות צוק. ארוחה ליחיד תעלה למעלה ממאתיים ש"ח. אבל יש מנות שיש רק להם, יש חן שיש רק להם והבה נודה באמת: בכל המתחם שבין הירקון להרצליה – חוות צוק היא נקודת החן היחידה.

מה הבוטן ליין

אם מזמינים בתבונה - אושר גדול
מסעדת חוות צוק

אולי יעניין אותך גם

דילוג לתוכן