בית וייס, מבתיה הראשונים של אחוזת בית, נבנה על ידי עקיבא אריה וייס בשנה אחת, בין 1909 ל-1910. וייס הקפיד על חומרי גלם מקומיים ועל עבודה עברית ובנה בית אירופי מצועצע לתפארת. קודם קומה אחת ובהמשך עוד אחת מעליה. השנים נקפו והבית, שניצב ממש, אבל ממש בלב לבה של תל אביב, הפך לנכס מסחרי. מה לא היה שם: המשרדים של ברוך אגדתי, חנות הספרים של הוצאת מסדה, סושייה, מסעדת דגים ובשנים האחרונות – סוג של עדנה: מסעדת 'Weiss', שהיא אחת היצירתיות והיומרניות בעיר. עוד לפני שמגיעים לאוכל, חייבים להודות שבחירת השם (Weiss ולא וייס, חלילה) די מזוויעה. ולא, תחסכו ממני את הסיפור של "יש לנו הרבה לקוחות מחו"ל". כשהייתי שם הרוב המכריע של הלקוחות היה לגמרי מהמזרח התיכון. אז שיתאמצו, החו"לניקים.
בכמה פרסומים, הגדירו פרנסי המקום את מסעדת כ'ביסטרו אורבני', ואני שואל: אורבני לעומת מה? לעומת ביסטרו שבעליו צד ארנבים בערבה? אבל בואו לא ניתפס לקטנות כי האוכל ב'וייס' טעים, מוגזם, טובל בשמנת וחמאה ומספק איזה מפלט מדלות החומר ותועפות הסביצ'ה המככבות כעת בכל תפריט. כאן עובדים אחרת: הכיוון הוא צרפתי, ואם לא צרפתי במובהק, ודאי וודאי שאירופי. השירות נעים וידען ואינטליגנטי (אם יצא לך לזכות במלצרית ששמה ציפורה, שיחקת אותה קשות!) והחלל הנעים והיפה של המסעדה אינו צפוף מדי ואינו רועש מדי.
ביקור במקום בשבת בצהריים הניב הפתעה, או לפחות אי הבנה: מתברר שבשבתות מוגש אך ורק תפריט בראנץ'. גם בשעת צהריים מובהקת כמו 13:00. הבראנץ' נמשך עד השעה 15:00. ניחא. דווקא מתאים. כי האוכל של וייס כבד לתפארת, ודווקא במנות בראנצ'יות קטנות הוא מתגלה במלוא זהרו: כל מני מנות יצירתיות וססגוניות שבהחלט מבהירות שיש תועפות של כישרון במטבח (כל הכבוד לשף גיל דהאן). לחלק מהמנות פחות התחברתי (סשימי דג ים, מי טבסקו ירוק וקונסומה מלפפון) אבל חלקן האחר היו מעולות ממש, בעיקר ספגטיני הדלעת הטבעוני.
גם הלחם (בתשלום), הקרקרים, הממרחים המעושנים והגבינות שהגיעו בחסות הבראנצ'יות התפריטית היו מיוחדים וטעימים להלל.
והמחיר? תשמעו. פה זה תל אביב. אנחנו חיים בעיר היקרה בתבל (בדוק) והמחירים בהתאם. בראנץ' לארבעה עלה קרוב לאלף ש"ח. נכון, 192 ש"ח מתוך המחיר נגבו על ארבע כוסיות רוזה (טעים מאוד, של יקב פינטו), אבל גם אם מפחיתים את היין מהמחיר (ולמה שנפחית? מה, נשתה מים?!) זה ללא ספק יקר, יקר מאוד. ואני אומר: טוב שיש מסעדות כאלה, כי 'Weiss' מיוחדת וברוכת כישרון. אבל היא בטח ובטח לא מקום ליום-יום האורבני שלנו. אולי פעם בשנה.
