נתחיל בריח: אתה נכנס ל'בריסקט' והניחוח כובש אותך. ריח טוב של בשרים נצלים ומעושנים, לא עשן מנגל אלא ניחוח עדין יותר ובה בעת גס ובשרי כמו שצריך להיות. החלל נעים ולא מרגיש כמו מזללת תחנת דלק והשירות ענייני, לבבי וידעני. צריך עוד מסעדות כאלה. אני מודה שאם שואלים אותי איפה צפונה מתל אביב כדאי לאכול בשר – אני שפוט של 'זורבה' בנתניה, אבל 'זורבה' מהלכת על הגבול הדק (והנפלא) שבין דוכן למזללה וכאן – מדובר במסעדה ממש.
עוד לפני שנכנסים אפשר להתפעם ממה שיש במתחם: נוף שדות מרהיב מהחניון (חניה בשפע), אולם אירועים, אוטובוס שהוסב לחומוסייה וגם 'בריסקט' שלנו, אבל עוד ממש לפניה, על הדלת, מדפון עם שקי רשת מלאים באבוקדו בשל – כל שק עולה רק 15 ש"ח והקנייה היא קניית אמון – אין מוכר. יש שלט עם מספר טלפון – קחו ותעבירו בביט (המסעדה: "אנחנו לא קשורים לזה. זה של חקלאים מהסביבה. אבל איזה מגניב?").
אם מזמינים בירה מהחבית (ולמה לא?) מקבלים צ'ייסר בעשרה ש"ח. האמת? היה נחמד וראוי אילו נתנו אותו בחינם, אבל עדיין זה מכניס אותך להלך רוח זללני ושמח. יש חמוצים מטוגנים (ג'אנק פוד אמריקאי הכרחי) ולמרות שזו מנה די מחרידה – לא באשמת 'בריסקט', באשמת האמריקאים – היא מבוצעת היטב ומוכיחה שוב את הכלל הבישולי הידוע: כל מה שעשוי בטיגון עמוק טעים.
בבשרים, אפשר ללכת על כריכי ענק ואפשר ללכת על ארוחת קומבו בצלחת. היינו שניים והזמנו את הקומבינציה הגדולה ביותר (208 ש"ח לשני סועדים כולל תוספות). היה טעים, ומבחינת האיכות – הבשר המפורק היה הכי טעים והעוף היה הכי חלש. תזכרו את זה אם אתם מזמינים רק סוג בשר אחד בכריך (יש גם בריסקט, נקניקייה ואסאדו. הם בסדר גמור).
המקום כשר-בשרי, מה שאומר שעל הקינוח דילגנו בצעד קל. יצאנו שבעים ומרוצים (ושמנים).
