עדכון: המסעדה נסגרה לתמיד (משאיר כאן לצרכי ארכיון וגעגוע).
"רוצה שאני אעשה לך קסם שחור?", שואל השף דור ונגר שעומד מאחורי הבר במסעדתו החדשה 'ארטל/פורמל' (אין לי מושג מה משמעות השם). בטח שאני רוצה. כי דור ונגר אכן יודע לעשות קסמים. חיש קל הוא שולף בקבוק של פרנה ברנקה ומוזג לי צ'ייסר. פרנה ברנקה. למען השם, פרנה ברנקה! המשקה הזה שיש לו צבע של זפת וטעם של פוליטורה. אבל כרגיל, כל מה שיוצא מהידיים הברוכות של ונגר טעים. אפילו פרנה ברנקה, וזה המון.
'ארטל/פורמל' נפתחה לפני ימים אחדים וכבר הספקתי לסעוד בה שלוש פעמים. כי כל כך חיכיתי! יש בה הכול: חלל יפה, כלים נאים (ונגר הוא אספן כפייתי של סרוויסים), צוות גדול, נעים וידען ובעיקר – בעיקר אוכל של ונגר, שהוא תמיד פשוט, חכם, לא יומרני, מיוחד וטעים להלל. הציפייה לפתיחת המסעדה הייתה ארוכה, וכמה נחמד לגלות שהתפריט הלא גדול הוא גם לא יקר (בטח שבמושגים תל אביביים, בטח שבאיכות כזו). בהמשך, כלומר בעוד שבועות אחדים, תיפתח המסעדה גם בצהריים ותתפקד (לפחות לפי חזונו של ונגר) כמסעדת פועלים. בינתיים, בערבים, מדובר באחד החללים הנעימים, היפים והמרווחים בתר אביב.
אז מה אוכלים ב'ארטל/פורמל'? לחם וקרקרים נהדרים (בתשלום), שני חצאי ארטישוק עם העלים לתלישה (בניגוד ללבבות האנמיים שחזרו לאופנה), ניוקי מצויינים ברוטב בשרי או ברוטב ירוק, פירוגי כרוב מצויינים שבעתיים, סלט ירוק טרי וטוב וזול, מתפקע מג'רג'יר (הירק האהוב על ונגר), בטן חזיר בשביל הנשמה ומנה של טלה, מפתול וציר עוף שנגעה בשלמות (ונגעה גם באוכל הפועלים שוונגר מבטיח שיגיע עם שוך חג האביב). חוץ מזה יש כל מני הפתעות קטנות על הדרך כמו הקסם השחור או צלוחית קטנה עם כמה פרוסות נקניק שוונגר שולף מאריזת נייר שהוא טמן במחבוא ועוד ועוד.
הייתי יכול לטרחן לא מעט על המקום הכל כך משמח הזה (ותארו לעצמכם: תקוע בין בית הדין לתעבורה ומערכת 'הארץ'!) אבל חבל. אפשר לסכם בפשטות: התברכנו. זכינו. יש מקום חדש וטוב ומעניין ולא יקר מדי. אמן ואמן שיצליח ויישאר איתנו עוד שנים הרבה.
