שני מתכונים בלבד ידעה אמא שלי להכין: קציצות גבינה ועוף בתנור. האמת, אני שודד ממנה כאן באכזריות את המתכון השלישי שלה – ביצים קשות – אבל בינינו, זה לא ממש מתכון. אמא שלי הייתה אשת קריירה ומעולם לא התעניינה בבישול. היא הייתה אכלנית מדופלמת, מנוסה ואנינת טעם, אבל לבשל – ובעיקר לטגן – זה לא היה בשבילה.
ובכל זאת, ולמרות שהן כרוכות בטיגון, משום מה היו קציצות הגבינה האלה חביבות עליה מאוד. אולי זה בגלל שמכינים אותן מחומרים פשוטים בתכלית שתמיד יש בבית: גבינה לבנה פשוטה, גבינה בולגרית, ביצה ופירורי לחם. זהו, לא צריך יותר. התוצאה טעימה באופן מבהיל ונשמרת היטב במקרר כך שלמחרת יש מה לשים בכריכים לבית הספר. ואכן, יום בו קיבלנו לבית הספר כריכים עם קציצות גבינה (ובלי הקשה של הלחם) היה יום מאושר במיוחד.
קציצות הגבינה מוכנות אחרי שמטגנים אותן. אם רוצים (כן! רוצים!) אפשר גם לבשל אותן אחרי הטיגון ברוטב עגבניות. אפשר לעשות את זה בסיר או לאפות ברוטב העגבניות בתבנית, בתנור. קצת פסטה ליד או אורז ויש ארוחה מופלאה בתכלית. עקרונית, הייתי צריך לחכות עד שבועות כדי לתת את המתכון הזה, אבל למי יש כוח. הנה הוא כבר.
חלפו שנים מאז שהעליתי את המתכון הזה, והנה שינוי [או שאולי שדרוג (ויש מי שיגיד: שנמוך)]: מטעמי דיאטה, אפשר להכין את המתכון גם ללא טיגון וללא מעטפת פירורי לחם לקציצות. כן, הגענו לשלב הזה… אבל, רגע, רגע, לא הייתי מעלה תיקון או וריאציה אלמלא הייתי בטוח שזה טעים ועובד. ניסיתי על עצמי. בי נשבעתי! ובכן: אחרי שלב הצינון במקרר, מכינים מהתערובת קציצות פחוסות אבל אין מגלגלים בפירורי לחם ואין מטגנים אלא אופים בתנור. ככה הן נראות בתום האפייה:
תודו שהן נראות חמודות (ואגב, הן מאוד טעימות כבר בשלב הזה). עכשיו ממשיבים לבישול ברוטב עגבניות, מה שיניב את המנה שבתמונה למטה – קצת פחות שחום, קצת פחות דשן, אבל תאמינו לי – טעים לאללה.
יאללה, לעבודה:
