לפני שבוע הלכה לעולמה סלין פרישברג מעין דור, הסבתא האהובה של הבת שלי. סלין הייתה סופר סבתא, ילידת ארצות הברית, שכפי שאמרו עליה בלוייה "חיה באמריקה וגרה בעין דור". אשה גדולה, אהובה, סבתא למופת וגם האופה המפורסמת של עין דור, שהאכילה דורות של קיבוצניקים בפאי תפוחים אמריקאי פשוט ומושלם. בתמונה הראשית של הפוסט (זו שבשחור-לבן) רואים את סלין מכינה את הפאי במטבח של הקיבוץ, כשברקע אמא של הבת שלי מביטה בה. זה צולם לפני קרוב לחמישים שנה.
איך זוכרים סבתא? תתפלאו, אבל בעיני, מתכונים הם אחת הדרכים הנפלאות ביותר לכך. מתכונים הם סוג של חיבוק שעובר מדור לדור, שומר בתוכו חום וחיוך ומתיקות וניחוח וצובט תמיד בלב. את מתכון הפאי המפורסם שלה נתנה לי סלין עוד בחייה. כבר אי אפשר להכין אותו בדיוק כפי שהיא הכינה, כי היא השתמשה בתפוחי גארנד אלכסנדר שכבר אין מגדלים בארץ. התחליף הוא תפוחי גראני סמית ירוקים וחמוצים קצת פחות (מי שממש מתגעגע לטעם המקורי – שיוסיף מיץ + קליפה מגוררת מחצי לימון).
שימו לב לתמונת התפוחים בשקית: האדום לא שייך, הוא רק בשביל הצבע. הירוקים הם גרני סמית, אבל שימו לב גם לשקית: מדובר בשקית רשת נפלאה של 'פרויקט אסיף' – קונים שלוש שקיות ב-35 ש"ח ומצמצמים את צריכת שקיות הפלסטיק, שומרים על הסביבה וגם (שוס!) שוטפים את הפירות והירקות בתוך השקית ושומרים אותם בתוכה במקרר כך שהם אינם מתפזרים. להשיג בכל מני חנויות וגם ברשת 'טיב טעם'.
לסיום, כיוון שאנחנו בענייני זכרונות חמוצים-מתוקים, הנה מכתם של סלין, שקשור לעברית הכל כך אמריקאית שהיא דברה כל חייה: פעם היא אמרה לנכדה שלה "בהכשרה, אני הייתי גזברת". הנכדה העירה לה שאומרים "גזבר".
"לא", התעקשה סלין, "גזברת! אני הייתי גם גזבר וגם גברת".
יאללה, לעבודה:
