עוגת שזיפי קיץ

עוגה שמלכלכת מעט כלים, משמחת הרבה אנשים ועובדת רק עם שזיפים אדומים

אין עקרת בית (או בשלן, הבה לא נסתבך באפליה מגדרית) שאין לה/לו עוגה כזאת במחסנית. מדובר בעוגה בחושה שעליה מסדרים מניפה של פלחי שזיפים ואז אופים. השזיפים מגירים עסיס אדום אל הבצק ומדיפים ריח משכר בכל הבית, העוגה מזהיבה וכולם יוצאים נשכרים. כאמור, לכל אדם מן היישוב יש מתכון לעוגה הזאת, אבל מה לעשות ששלי יותר טוב.

הוא יותר טוב כי יש לי קילומטראז' עצום – אני אופה אותה פעמיים בשבוע לדודה שלי ולאמא של הבת שלי. כל אחת עושה בה שימושים אחרים (כלומר, שתיהן אוכלות אותה, אבל הדודה שלי אוכלת בעצמה ואילו האמא של הבת שלי מגישה לאורחי המסעדה שלה ולא נוגעת, כי היא שונאת מתוק). מכל מקום, אני חושב שאפיתי כבר לפחות חמש מאות עוגות כאלה, אז תרשו לי להתנשא עליכם: במקרה הזה, אני יודע יותר.

ולהלן מסקנותי, אחרי מרתון אפיית עוגות שזיפים:

א. זה לא עובד עם שום שזיף חוץ משזיפי סנטה רוזה (האדומים).

ב. ולא סתם, עדיפים אלה של תחילת ואמצע העונה (שהבפנוכו שלהם אדום) ולא אלה של סוף העונה (שהבפנוכו שלהם צהוב).

ג. תשכחו משזיפי שגיב או שזיפים צהובים או שזיפים ירוקים – זה לא עובד אתם, אמרתי לכם.

ד. טוב, אפשר לזייף עם משמשים.

ה. וכן, יש בתוך העוגה תפוז שלם, על קליפתו וחרצניו, זה מאוד מוסיף.

ו. מיץ וקליפה משני לימונים גם כן. אל תתווכחו.

ז. אפייה של שעה ועשרים. כן, שעה ועשרים.

זהו, עכשיו שנתתי דרור לשתלטנותי – הבה נפשיל שרוולים, ניגש למטבח ונלך לעקור הרים.

תגיות
דילוג לתוכן