הבת שלי הביאה את המתכון הזה הביתה. מהגן הפתוח, שבו היא בילתה שנתיים נפלאות. זה המתכון הכי פשוט והכי טעים, כזה שכל ילד-גן יכול להכין בעצמו. מדובר בעוגת שוקולד המבוססת על כוס (כוס!) אבקת שוקולית ועל עוד דברים טובים (ופשוטים). מה שמתקבל הוא עוגת השוקולד הכי אוורירית, עסיסית וטעימה, זו שילדים כמבוגרים מתים עליה, עם או בלי ציפוי וכמובן – עוגת יום ההולדת המושלמת, שנוסעת באוטו בלי להתלונן ובלי להתפרק לגן, לבית הספר, ואפילו, חס ושלום, ליום הולדת בטבע.
לאחרונה, בחסות לימודיה של בתי בטר"צ (כן, השנים חולפות), למדתי שניתן גם להקפיא את העוגה הזו: עוטפים בשתי שכבות ניילון נצמד, מאשפזים במקפיא, ולילה לפני יום ההולדת מוציאים. הדיווחים מהטר"צ היו נלהבים. ככה זה נראה בדרך למקפיא:
אפשר להכין את העוגה בקערה ולבחוש אותה בכף (אין צורך להקציף ביצים). אני מעדיף להכין במעבד מזון (עם להב הפלדה) – זה קצר ויעיל יותר ומלכלך רק כלי אחד. העוגה נשמרת מצוין ומחזיקה מעמד עד שלושה ימים (בהנחה שהטורפים אינם מחסלים אותה). ובקשה אחרונה: תנו לילדים לעזור. נכון, הם מלכלכים, אבל למי אכפת? זה יורד במים וסבון, וכפי שכתבה רותי קרווני בספר הבישול המשובח שלה: אם רק יכולנו לשטוף את כל הצרות עם מים וסבון, העולם היה מקום הרבה הרבה יותר יפה.
