עוגת בטנברג משובצת (עמל מזעזע)

הנה עוגת טריק: מבחוץ היא נראית פשוטה ואז פורסים אותה וכולם מתעלפים

בין יתר אירועי יום ההולדת העשירי של בתי שנמשכו שבעה לילות ושבעה ימים והתפרסו על פני שבע ומאה ועשרים מדינות, הייתה גם מסיבה על שפת בריכה (עם שני מתנפחים, לא אחד). דברים כאלה יכולים להרוג אותי – אני שונא ספורט, שונא רעש ובעיקר שונא להירטב – אשר על כן לא נכחתי. "אין בעיה", הודיעה לי הפרצוצה, "אבל אתה אופה לי עוגת בטנברג".

בטנברג קלאסית

 

בטנברג מונדריאן

 

הו, עמל בלתי נסבל! עוגת בטנברג, שכנראה נאפתה לראשונה בשנת 1884 לכבוד נישואי נכדתה של המלכה ויקטוריה ללודוויג פון בטנברג, היא עוגה משובצת. כן-כן, משובצת. מבחוץ לא רואים כלום אבל מבפנים יש משבצות, רצוי בצבעי ורוד-צהוב, אם כי אצלנו היא הוכנה בכחול-לבן, למען הציונות. מי שמפחד מצבעי מאכל יכול להכין את העוגה בחום-לבן, או אז אין צורך בשום צבע (את החום משיגים בעזרת קקאו, כמובן). אבל מי שמשתמש בצבעי מאכל (נו באמת, פעם בשנה מותר), כדאי שייקח בחשבון שצריך צבעי מאכל אמיתים, כלומר כימיים לגמרי, כי צבעי מאכל טבעיים דוהים באפיה. "חוץ מזה", כפי שאמרה לי קונדיטורית, "יש לצבעי מאכל טבעיים טעם…"

טבעי כזה? שאלתי בחיוך.

"בדיוק!", השיבה הקונדיטורית ועיוותה את פניה, "בדיוק!".

מכל מקום, כדי להכין עוגת בטנברג יש לאפות שתי עוגות מלבניות ושוות גודל. פורסים אותן למטילים מלבניים (חשוב לדייק – כל הפרוסות צריכות להיות באותו גודל) ואז מרכיבים מחדש בצורת לוח שחמט (ראו תמונות), כשכל המלבנים מודבקים זה לזה בקרם בהיר. חשוב שהוא יהיה בהיר כדי שהוא לא יפריע לאפקט השחמט – קרם שוקולד אינו בא בחשבון (אני משתמש באינסטנט פודינג וניל). אחר כך מצפים היטב במרציפן או קרם שוקולד, מצננים, מביאים למסיבה בפנים תמימות ואז פורסים וזוכים בתואר אב השנה.

יאללה, לעבודה:

תגיות
דילוג לתוכן