מה עושים ביום הבחירות? הרי חוץ מלמלא את חובתנו האזרחית יש המון פנאי למלא. את הטבע אינני סובל, קניונים מטילים עלי מורא, בים נרטבים – נו, אז מה עושים? אני הכנתי טארט טאטין של חבושים, אחת ממנות השוס המפורסמות שלי, שאני גא לומר שהמצאתי לגמרי בעצמי (טוב, זו לא ממש חוכמה – פשוט משתמשים בחבושים במקום בתפוחים. זה הכל).
ועתה לשאלה המתבקשת (ולא "מה הצבעת"): מאיפה יש לי חבושים באמצע החורף?! האמת, גם אותי זה קצת הפתיע, אבל כשנתקלתי בשוק בחבושים צהובים ויפים, ישר קניתי ולא שאלתי שאלות מיותרות. אחרי השאלה והתשובה, הרשו לי לנפק לכם צ'ופר: נכון, חבושים הם חיות רעות, סרבני חיתוך וקילוף, מלאי זיפים ופרווה. אבל תקשיבו: אין צורך לקלף! הקליפה הצהובה אכילה לגמרי (כמו קליפה של אגס או תפוח). את הזיפים מקרצפים מהם עם ספוג, וזהו, הם מוכנים להיכנס למחבת ולשמש נדבך טעים וניחוחי (שיקבל צבע אדום!!!) בטארט שלנו.
נו, אז איפה הטרגדיה? או. פה יש לי משהו ממש עצוב לספר לכם. מוכנים? כי זה ממש קשה.
ובכן: באות ב"ית שבמילה חבוש יש… (אתם יושבים?) דגש. כן, דגש. יש לומר Haboush. גם ברבים יש דגש. Haboushim. דוחה, נכון? אפילו טראגי. אבל ככה זה. בדקתי אפילו במילון בן יהודה, והריני מתנצל בשם הסבא-רבא שלי ובשם השפה העברית. טוב, הבה נתנחם בטארט עצמו, שהוא טעים עד כדי השכחת הדגש הדוחה הזה. לעבודה (ולא לשכוח שאפשר גם עם תפוחים ירוקים):
