הריני מודה ומתוודה: לסלט הזה יש מה שנקרא "מקורות השראה". בעברית פשוטה יותר: הוא גנוב. טעמתי אותו לראשונה במסעדת 'החלוצים 3' התל אביבית והמשובחת להלל. אחר כך ראיתי שמכינים אותו בעוד ועוד מסעדות בתל אביב. אחר כך אמרתי לעצמי: רגע, אני יכול להכין אותו בעצמי, בבית. ובסוף אמרתי לעצמי: אתה יודע מה, חובבי? אתה יכול אפילו לשפר אותו! אכן, האבולוציה של הסלט.
מדובר בסלט של עשבי תיבול קצוצים עם לבנה מלמטה בשביל העושר ושקדים מלמעלה בשביל הפריכות. אני, שאני חזיר ידוע, מוסיף גם פריקה או בורגול בשביל האותנטית (אף מילה על טרואר) וגרגרי רימון כי זו העונה וכי גדעון סער לא במשרד הפנים, אז אפשר לקנות אותם גם ברגע האחרון בשבת, הפיצוצייה.
אגב, כולנו יודעים איך לקלף רימון בלי השפרצות, כן? מחלקים לרבעים או שמיניות ואז מקלפים באופן אמפיבי, מתחת למים, בקערה גדולה. כך נמנעים מכתמים והשפרצות, הקרומים הצהובים המעצבנים צפים למעלה וקל להיפטר מהם, ואחרי הסינון אנחנו נותרים עם אבני אודם טעימות שעושות פלאים בסלט והופכות אותו לחתיך שאין דברים כאלה.
יאללה, לעבודה:
