המרק הזה שייך לחלוטין לסבתא שלי. זה מה שהיא הייתה מכינה לי, בשתי דקות, בימים קרים. הוא מופיע בספר 'סוכריות מהשמיים' יחד עם ההסבר לשמו המוזר: גרגרי האורז שבו נפתחים לצורת פרפרים בעת הבישול. האמת – זה סוג המתכונים שאני הכי אוהב: החומרים הכי פשוטים בעולם (למרות שמדובר במרק עגבניות, אין בו עגבניות טריות ואין בו טרחה של קילופן), הבישול זריז להפליא והתוצאה – התוצאה היא בית.
נראה לי שאפשר להכתיר את המרק הזה בתואר 'המחמם הרשמי של החורף'. וגם 'המחמם הזריז של החורף/ (מכינים אותו בצ'יק). וגם 'ידידם הטוב ביותר של שקדי המרק'. עכשיו רק צריך שיהיה עוד יותר קר, והכל יסתדר.
