שמחת עניים

מתכון זריז לכרוב של עניים (כי אוכל של עניים הוא הכי טעים)

סבתא שלי הייתה מכינה את המתכון הזה בימים עסוקים במיוחד, כשלא היה זמן לשים עין על מה שקורה במטבח. לפעמים זה היה בימי כביסה (לא הייתה לנו מכונת כביסה. הייתה לנו עוזרת שכיבסה בפיילה עם כחול כביסה, ואת הסדינים היא דשה ברגליה באמבטיה אגב המטרת קללות במרוקאית על כל מי שישן בהם); לפעמים זה היה ביום פרויקט תיקרה – עוטפים מטאטאים במגבות ומטאטאים את כל תקרות הבית (זה רק נשמע נחמד. מדובר בסבל איום); ולפעמים זה היה כשלא היה לה כוח.

כן, כולל קליפת הלימון, הרוטב

 

לא לחתוך דק מדי, הכרוב

מדובר במנת עניים של כרוב מבושל בפפריקה ולימון. קראנו לזה 'מלפוף' וזה מוזר, כי עד כמה שאני יודע, 'מלפוף' הוא שמה של מנת כרוב ממולא (הוא מלופף מסביב למילוי) אבל אולי בערבית 'מלפוף' זה בכלל שם למנות כרוב, שהרי הוא מלופף סביב עצמו. מכל מקום – זה קל ומהיר להכנה, זה זול, זה דיאטתי וליד שתיים-שלוש כפות אורז זו ארוחה צמחונית קלה ונהדרת, נטולת מאמץ ונטולת רגשות אשמה.

 

יאללה לעבודה:

תגיות
דילוג לתוכן