תמיד חושבים שאני חלבי. ואז, כשמגלים שאני לא, אומרים "אה, עיראקי". למרבה הצער – לא מני ולא מקצתי. סתם תימני-בלרוסי-תוניסאי-ספניולי מן השורה. הבעיה בלא להיות עיראקי (או לפחות אחת מהן) היא שאין מי שיכין לך קיצ'רי, אותו מעדן אורז ועדשים שהוא אוכל נפלא לעניים (עניים תמיד אוכלים הכי טוב).
ובכן, לא אלמן ישראל, ובטח שלא אלמן עיראקי! היום נכין כולנו קיצ'רי, ותשמעו איזה שיחוק: המאכל הזה הוא אחד המקרים הנדירים בהם הגירסה המלאה (כן, עם אורז מלא) טעימה לא פחות – ואולי אפילו יותר – מהגירסה המזיקה. וכך נכין קיצ'רי טעים, מנחם, משביע ומושלם וגם נרגיש שאנחנו זבחנו היום את זבחנו לאלוהי הסיבים התזונתיים.
וכן, אני יודע, אני לא משתמש ברסק עגבניות אלא בעגבניות קצוצות, לא מוסיף שום ושמן בסוף אלא רק בהתחלה ועוד מעז להשתמש באורז מלא – לא הכי עיראקי בעולם. אבל כבר אמרתי לכם: אני לא עיראקי. רק מעריץ נלהב של העדה.
יאללה, לעבודה:
