לפעמים – כמה שיותר פשוט, יותר טוב (האמת, לא לפעמים אלא בדרך כלל). מבחינתי, הסלט הפשוט הזה הוא ארוחת הצהריים המועדפת רוב ימות השבוע. הוא טעים, הוא משביע, הוא יפה תואר ובעיקר קל ופשוט להכנה. יש גרסאות רבות של סלט יווני, שהוא בעצם סלט ירקות פשוט עם פטה וזיתים. הגרסה הבלתי נסבלת ביותר, שצמחה ולבלבה ברשתות בתי קפה, היא זו שהגבינה שבה מגוררת לפירורים. אני שונא את זה. זה הופך חיש קל לדייסה וזה גם לא נאמן למקור, המכתיב סלט גס מאוד וכפרי מאוד, שבו הירקות חתוכים לפלחים אימתניים.
לא שיש לי זכות להרצות על אותנטיות – גם בסלט שלי (שמתכונו יובא להלן) יש זיוף: אני אוהב להוסיף לסלט עלי בזיליקום טריים – מה שקורץ לאיטליה השכנה. אצל היוונים, אם מתבלים בכלל, מתבלים בזעתר או אורגנו. אבל זכותי. זה האתר שלי והסלט שלי ואני אעשה מה שבא לי (ואך תתלוננו, אתם רק מרוויחים מזה).
טיפ אחרון בנוגע לגבינה: הכי טוב להשתמש בגבינת פנחס 5%. יש בשוק וגם במרכולים, במחלקת הגבינות במשקל. מדובר בפטה טעימה מאוד ולא משמינה בכלל. בשעת הדחק, גם בולגרית 5% של פיראוס עובדת, אבל אנא – לא זו שכתוב עליה 'מעודנת' – היא פחות מוצלחת. ואם אתם רוצים ממש להתפרע, ברור שאפשר להשתמש בגבינת 'המאירי' או בגבינת 'טולום' טורקית. אבל חבל על הכסף והקלוריות. זה טעים גם בגירסת ה-5%. בי נשבעתי.
