כבר למעלה משנה משתולל ברשת מתכון של לחם פראי – לחם אוסטרלי מחולל ניסים שאינו מצריך שום לישה ונאפה בסיר ברזל. לקח לי לא מעט זמן לאזור אומץ ולהכין את הלחם הזה. התוצאה יצאה כל כך חלומית שפשוט התמכרתי. מאז אני מכין אותו בהמון גיוונים: מקמח לבן, מקמח מלא, משילוב קמחים, עם עגבניות מיובשות, עם אגוזים, עם זרעי פישתן, בציפוי סולת, בציפוי קמח תירס, בציפוי שיבולת שועל – הכל עובד. מדובר בלחם בריון מאוד שמקבל באהבה כל תוספת ושנשמר טעים במשך שלושה ימים (!!!). המגבלה היחידה היא זמן ההתפחה הארוך מנשוא (למעלה מ-12 שעות ועוד שעתיים אחר כך) וגם העובדה שהבצק של הלחם, בשלב טרום-התנור, הוא הבצק המכוער ביותר בתולדות האפייה, ממש מרטי פלדמן של הבצקים. אבל הטעם, הטעם!
והוא כל כך בריון, הלחם הזה, שפעם, כשקרתה לי תקלה ושכחתי שאני מתפיח בצק, הוא נח על השיש 24 שעות תמימות. זה לא הזיק לו בכלל.
יאללה, לעבודה:
