לא פקאצה, פוקאצ'ה

איך מכינים (ואיך אומרים) לחם איטלקי משובח

קשים חיי מלצר. בעיקר קשה לא להתפוצץ מצחוק כשסועדים מזמינים בשיא היומרה "סלט פלצנלה" (הם מתכוונים לפנצנלה), "סושי גלידה עם הרבה סחוג" (הם מתכוונים לקונוסים עם ווסאבי) והכי חמוד "כמה פרוסות פקאצה" (הם מתכוונים לפוקאצ'ה). את כל אלה נאלצו אזני הסומרות לשמוע אי אז בימים, כשמימנתי חלק זערורי מהשכלתי האקדמית במלצרות (יתר התואר מומן בהוראת ערבית, שטיפת משרדים, עבודה כברמן במלונות ובמאורות פשע וכתיבה בעיתונים).

מה שחשוב הוא, כמובן, איך מכינים פוקאצ'ה. לשם כך התכנסנו. או, אז תתפלאו, אבל זה באמת קלי-קלות. הנה המתכון ושימו לב:

א. חייבים להכין מקמח ושמרים. זה לא עובד עם קמח תופח.

ב. תוספת קמח התירס (או הסולת) חיונית ואין לוותר עליה.

ג. בעניין כמות שמן הזית אני משאיר לכם חופש פעולה.

ד. וגם בעניין התוספות מעל – כאן מובא מתכון של פוקאצ'ה מפוארת עם שימורי ארטישוק וזיתים. אבל אפשר גם בצל ורוזמרין, שיני שום שלמות, אנטיפסטי למיניהם וכמובן – גבינות.

ה. הבצק יספיק לפוקאצ'ה אחת, או לשני בסיסים לפיצה.

יאללה, לעבודה:

תגיות
דילוג לתוכן