לזניה היא פלא איטלקי שצריך להזכיר לנו עד כמה האומה הזו ראויה להערצה, ולא רק בזכות הארכיטקטורה, האמנות וג'יליולה צ'ינקווטי. היא הרבה יותר דשנה מפיצה וכשהיא במיטבה – אין בעולם דבר נפלא ממנה. זה כמו לאכול חיבוק.
המתכון שיובא להלן הוא מתכון ללזניה לבנה, ללא רוטב עגבניות. הוא עדין ומתוחכם ועושה שימוש נדיב ברוטב בשמל שהוא, בעצם, הסוד של הלזניה. הרוטב הזה (שאינו מסובך להכנה למרות שמו הצרפתי המאיים) נותן ללזניה את התחושה השמנמנה והדשנה הזכורה לך מהטיול ההוא לאיטליה, ועל הדרך, מה לעשות, מעמיס עליה עוד אי אלו מאות קלוריות.
ושימו לב: יש במרכול עלי בצק לזניה יבשים שאינם מצריכים בישול. זה מין פלא כזה – הם מתבשלים מעצמם, תוך כדי האפייה, בזכות הרוטב. ברור שעלים טריים יהיו מעודנים יותר – אבל אם כבר להיות משוגעים, למה לא ללכת עד הסוף? למה רק לקנות עלים טריים? הבה נכין את הבצק בבית! טוב, סתם. אני לא כזה מופרע. קונים עלי לזניה אינסטנט יבשים במרכול והכל מסתדר יופי.
יאללה, לעבודה:
