אלוהים עדי שהמבטא הגיאורגי שלי לוקה בחסר. וזה ממש, אבל ממש לא גורם לי להעריץ ולו בגרם אחד פחות את העדה המופלאה הזו, שמטבחה גאוני לתפארת. אח, אם רק הייתי קצת גיאורגי! בינתיים, אני נאלץ להסתפק בחסדים ובמסעדות.
השבוע, בביקורי בשוק נתקלתי בשזיפים ירוקים חמוצים וישר ידעתי: אני אכין טרמאלי. אחר כך חשבתי: אולי טקמאלי? ומייד תיקנתי את עצמי: טחמאלי, כלב! בקיצור, התפתחה תגרה ביני לבין עצמי. בסוף החלטתי לרדת מהשטויות ופשוט להיכנס למטבח ולבשל. יצא שיגעון.
הרוטב הגיאורגי החמוץ-חריף הזה מתבסס על שזיפי בוסר, ים של עשבי תיבול, שום ועקיצה של פלפל חריף. הוא נשמר יפה במקרר לפחות שבוע ומלווה היטב דגים ועוף. הנה אני מתוודה שלדעתי הוא טעים גם בכריכים אבל האמת היא שאין בעולם דבר שאינו טעים גם בכריכים (כולל במבה).
יאללה, לעבודה:
