מן המפורסמות הוא, שלאל יש חוש הומור חולני במקצת. תמיד לצמחונים נולדים ילדים חובבי בשר, תמיד לקרניבורים נולדים ילדים טבעונים, שלא לדבר עלי, איש שמסרב להפעיל את מכשיר הטלוויזיה מסיבות אמוניות ומצפוניות, שהאל חנן אותו בבת שמכורה ל'יומני החופש הגדול'. זה הורג אותי. המחשבה שהבררה הזאת נכנסת למוח הקטן והחטוב שלה מדכדכת אותי קשות. מטעמי מחויבות הורית, אני משתדל להיות לצדה כשהיא צופה בנשורת הרדיו-אקטיבית הזאת ולא, זה ממש לא כי אני חובב את הסדרה הזאת בסתר. אני מתעב אותה. אני יושב לצדה כי קראתי שהדרך להפוך לימון ללימונדה, כלומר, במקרה של 'יומני החופש הגדול' להפוך הסנפת זבלה למשהו חינוכי, היא להפוך את החוויה לזמן איכות הורי עם מסרים חיוביים. אז אני יושב אתה ומחכה שהדמות של קארין תעלה למרקע ואיך שהיא עולה אני צועק "תתפגרי כבר, יא מגעילה!" ומקווה שמשהו מהמסר החינוכי עובר אל בתי.
ולא שבאוכל היא מרחמת עלי: אני, נזר הבריאה, השף המהולל, הבשלן המדופלם (טוב, אני צוחק. אבל בכל זאת, אני, שיש החושבים שאני מבשל היטב, ויש כמה רבבות אנשים בעולם שקנו ספרי בישול שלי) – ובכן אני מושפל השכם והערב על ידי בתי, שטוענת בכל תוקף שעלי לשפר את יכולות הבישול שלי. "אצל יונתן יותר טעים", היא מודיעה על הסלט. "השניצלים שלך לא משהו", היא מדווחת לי מפינת האוכל ומובן ש"בכל מה שקשור למרק עוף – תלמד מאמא".
שפל ונדכא, זחלתי על גחוני אל אמא של הדיקטטורית הקטנה, וביקשתי מתכון למרק עוף. נתקלתי בפרץ צחוק עז. "זה לא יפה", גערתי באמא, "לצחוק על אנשים במצוקה".
"לא", השיבה האם העברייה, "אני צוחקת מסיבות אחרות. מי אמר לך לבקש ממני מתכון למרק עוף?".
"הבת שלך", עניתי במרירות".
"אז זהו", המשיכה האם לצחוק, "שלי היא אמרה לבקש ממך".
וכל הסיפור העגום הזה, רק כדי לדווח על השפלה חדשה: הכנתי לבת שלי ביזליה – תוספת של אפונה, בצל מטוגן ורוטב סויה – שהייתה אחד הדברים הכי אהובים עלי בילדות, ובעיני, עד היום, היא אחד השילובים הכי דגולים להגשה עם אורז לבן. היא סירבה לגעת בזה. הנחתי מנה נחמדה (ולא גדולה מדי, כי איזה ציפור דיכאונית לחשה לי שאולי זה לא יעבוד) על צלחת ורודה במיוחד שכולה אומרת חנופה. הילדה ריחרחה קלות, עיוותה את פניה ושאלה מה זה.
"ביזליה", עניתי לה, "הכנתי לך ביזליה".
"למה?", היא החציפה.
"כי זה נורא טעים!".
"אני לא נוגעת בזה".
למה?".
"כי אין כזה במקדונלד'ס".
אני נשבע לכם אישית וחגיגית שמקדונלד'ס מפסידים ומצרף את המתכון. הוא פשוט וזריז ואני מנסה לשכנע את עצמי שמדובר בטעם נרכש. יום אחד היא תתחרט.
