כרישה היא אחד הירקות היותר מקופחים בתבל – הרי היא כל כך כל כך טעימה, ורק הבולגרים עושים לה כבוד בקציצות שלהם! מן הדין שנבוש, או שלפחות נישא מבט אל הצרפתים שעושים בכרישה שימוש נרחב: במרקים, בשימורים, בצלי וכמובן במנה ראשונה וענוגה של כרישה מאודה ומתובלת קלות.

חליטה במקום אידוי, הכרישות

חליטה במקום אידוי, הכרישות

פלפלים קלויים, שלב השקית

פלפלים קלויים, שלב השקית

האידוי מקנה לכרישה מרקם נפלא במיוחד: לעיס, נוכח, דשן. מנסיון, אין הכרח להסתבך עם שושני אידוי למיניהן – אפשר פשוט לחלוט במים רותחים אבל בזהירות ועם תשומת לב – כרישה חלוטה מדי היא סמרטוט עגום.

מי שלא ישתמש בנייר אלומיניום - יבכה

מי שלא ישתמש בנייר אלומיניום – יבכה

הסלט שמתכונו יובא להלן עושה שימוש בשני ירקות פלאיים שלא בצורתם הטרייה: כרישה (מאודה) ופלפלים (קלויים). לשני אלה משודך רוטב וינגרט מעולה שבמעולים. מובן שאין הכרח להרכיב סלט – אפשר רק כרישה בווינגרט או רק פלפלים בווינגרט. הקיצקץ – קיבלתם שלושה מתכונים במחיר של אחד (וליתר דיוק – בחינם).

יאללה, לעבודה:


החומרים הדרושים
  • 8 כרישות דקות
  • 8 פלפלים בכל הצבעים (אדום, ירוק, צהוב)
  • לרוטב:
  • שליש כוס שמן זית
  • 4 כפות חומץ בלסמי
  • מיץ וקליפה מגוררת מלימון אחד
  • 2 שיני שום מעוכות
  • 1 כף חרדל (עדיף עם גרגרים)
  • מלח ופלפל
  • 1 כפית סוכר או דבש

אופן ההכנה:

  1. מתחילים בפלפלים: מרפדים את תבנית התנור בנייר אלומיניום (אחרת - טינופת אלוהים!) ומניחים בה את הפלפלים קולים עד השחרה בחום מקסימלי. הופכים מדי פעם כדי שהפלפלים ישחירו מכל הצדדים. מוציאים ומעבירים לשקית ניילון (כזו מהמרכול) וסוגרים ברפיון. מניחים שיתקררו ויזיעו כך ובינתיים מטפלים בכרישות.
  2. מסירים את החלק הירוק הכהה מהכרישות. מסירים גם את השורשים. חורצים בסכין חדה פס עדין לאורך כל כרישה ונפטרים משכבה אחת מהירק.
  3. מרתיחים מים בסיר הכי רחב שיש. מוסיפים שתי כפות מלח ואת הכרישות. מבשלים בביעבוע עדין כ-12 דקות, עד שסכין חדה ננעצת בקלות יחסית בחלק העבה (התחתון ביותר) של הכרישות. מוציאים מהמים הרותחים ומעבירים מיד לקערה שבה מים קרים והרבה מאוד קוביות קרח. זה שלב חשוב כי הוא עוצר את הבישול ושומר על המרקם והצבע של הכרישות.
  4. כשהכרישות קרות, מניחים אותן במגש ואותו שמים לרבע שעה באלכסון בכיור - הכוונה היא לנקז מהכרישות עודפי מים.
  5. בינתיים מטפלים בפלפלים הקלויים: פותחים את השקית ומקלפים את הפלפלים מהקליפה החיצונית שהשחירה. עושים את זה בידיים וחס וחלילה לא תחת מים זורמים (כפי שפעם נהגנו). המים הזורמים האלה שוטפים מהפלפלים את כל טעם הקלייה. אז אנא. אם חם בידיים - אפשר לרענן אותן מדי פעם תחת מים זורמים. אבל לא את הפלפלים.
  6. את הפלפלים הקלופים (ללא הזרעים, כמובן) אפשר לשמור בטיפת שמן זית, שום ורוזמרין עד שבוע במקרר. זה טעים לתפארת. אבל אנחנו בקטע של סלט ולכן נשים אותן (בלי השמן והשום) בקערה יפה ותכף נצרף אליהם את הכרישות.
  7. חותכים את הכרישות המנוקזות לארבע-חמש פיסות באורך חמישה ס"מ. לא לפרוס לעיגולים קטנים! אנחנו רוצים את המרקם הגס. מוסיפים לקערה.
  8. מכינים את הווינגרט: שמים את כל חומרים בצנצנת ומשקשקים. טועמים ומתקנים תיבול.
  9. יוצקים את הרוטב לקערת הסלט, מערבבים בעדינות ומגישים בטמפרטורת החדר או קר (כי הסלט נשמר היטב במקרר עד שלושה ימים).