בכל חנות תבלינים שמכבדת את עצמה יש שק גדול עם פלפלים אדומים יפהפיים ומיובשים. עכשיו – יכול להיות שהם מהזן המתוק. אם זה המצב, הם לא מעניינים אותנו. ויכול להיות שהם מזהן החריף – אם אכן כך, תקנו.
כן, אבל מה עושים איתם? שאלה מצוינת. בזמן שאני הייתי בחנות התבלינים והפירות היבשים החביבה עלי ('כתר', רח' העליה פינת לוינסקי), העזתי לשאול בקול מה עושים עם זה. ישר התערב בשיחה איש נחמד עם מגרפה (!) ונתן לי מתכון לאריסה. כן, אבל זה המובן מאליו וחוץ מזה אני תימני (שמינית תוניסאי, כך שבעצם האריסה במקום, אבל זה כבר סיפור אחר). מזל שהגברת המבוגרת שעמדה לידי לחשה לי "לפעמים, כשיש לי זמן, אני משרה אותם במים ואחר כך ממלאה אותם".
ישר ניסיתי. יצא מה-זה מגניב. ומיוחד. והפך לחביב הקהל. ועתה לטיפים ואזהרות:
א. זה חריף. לא בוער, אבל חריף (יותר חריף מ'פיקנטי').
ב. ולכן, כדאי להוסיף לסיר הממולאים גם ירקות רגילים (עגבניות, פלפלים, קישואים, חצילונים), כדי שלכל אחד יהיה מה שהוא אוהב.
ג. הפלפלים היבשים הממולאים נוטים להיות קרועים מעט – פה ושם מציץ מהם המילוי. זה בסדר.
ד. והמרקם, גם אחרי שעות השריה ובישול מעט "עורי". כמו קליפה של עגבנייה או פלפל. יש מי שממש אלרגי לזה ויש מי (למשל אחד שקוראים לו גיל חובב) שמת על זה.
ה. שימו לב לשלב ההשריה ואל תחפפו – זה לא עובד בלעדיו.
ו. הממולאים שמתכונם יובא להלן הם צמחוניים. השתמשתי להכנתם בתערובת התיבול הפרסית של אסם (חדש על המדפים!), אבל אפשר להחליף אותה בבהרט, קארי, או כל תערובת תבלינים שאוהבים. וכמובן שאפשר להוסיף בשר.
יאללה לעבודה:
