טעות ישראלית נפוצה היא לחשוב שפלאפל הוא מאכל ישראלי מקורי. הוא לא. רק אימצנו אותו (וטוב עשינו).

טעות ישראלית נפוצה עוד יותר היא להניח שפלאפל הוא תימני. הוא לא. אנו, התימנים, היינו העניים שבעניים ולכן היינו מוכרי פלאפל בשנות החמישים (וטוב עשינו).

טעות ישראלית מזעזעת היא להניח שהפלאפל פלסטינאי. הוא לא. ברור שיש גירסה פלסטינאית וגירסה ערבית-ישראלית, אבל מקור הפלאפל מצרי. שם קוראים לו “טעמייה” ומכינים אותו מפול ולא מחומוס. קציצותיו מאורכות, תוכו ירוק וטעמו טעים להלל.

מבפנים זה ירוק

מבפנים זה ירוק

מבחוץ... ובכן...

מבחוץ… ובכן…

אז למה שלא נכין גם אנחנו פלאפל כזה? אין סיבה. כל שצריך הוא לקנות פול נאבד (nabed), כלומר פול קלוף ויבש (אי אפשר להשתמש בפול יבש שלם) ומשם הדרך קלה ופשוטה. תערובת הטעמייה ירוקה זרחנית. אחרי הטיגון (בשמן עמוק! אוי ואבוי למי שינסה בשמן חצי עמוק או – חס וחלילה – באפייה) מתקבלות קציצות הדומות בעיקר ל… ובכן, למה שצריך לאסוף בקקית (לכן בתמונת המנה שמתי את הקציצות בשלב הטרום טיגון, כשהן צעירות ויפות). אבל גם אחרי הטיגון – מבפנים זה ירוק, וזה גם טעים בצורה שקשה לתאר.

רק אבל אך ורק!!!) בטיגון עמוק!

רק אבל אך ורק!!!) בטיגון עמוק!

קצת סלט כרוב ועגבנייה חתוכה בתוך פיתה, שלוש-ארבע קציצות, טיפה חריף וזהו – אתם מסרים.

יאללה, לעבודה:


החומרים הדרושים
  • חצי קילו פול נאבד (פול מיובש, קלוף ושבור) מושרה במים ל-24 שעות
  • 6 שיני שום קלופות
  • חצי פלפל ירוק חריף
  • 1 בצל קלוף
  • 1 זר כוסברה
  • 1 זר פטרוזיליה
  • 1 כף כמון
  • 1 כף זרעי כוסברה טחונים
  • 3 כפיות מלח
  • 3 כפות גדושות טחינה גולמית
  • שמן תירס לטיגון עמוק

אופן ההכנה:

  1. מסננים את הפול מהמים.
  2. שמים את כל החומרים חוץ מהשמן במעבד מזון וטוחנים לתערובת אחידה ופירורית, בערך במרקם של קוסקוס. לא לטחון יותר מדי התערובת אינה צריכה להפוך לדייסה (זה חשוב!).
  3. משהים את התערובת 30-60 דקות (בקיץ מניחים במקרר, בחורף אפשר על השיש).
  4. יוצרים קציצות מאורכות ומטגנים עד להשחמה בשמן עמוק. שימו לב: כששמים את הקציצות בשמן הן נצמדות לתחתית הסיר. לא להציק להן! תנו להן שתי דקות ורק אז שחררו אותן בעדינות. אחרת הן עלולות להתפרק.