גרגורי דיקאם, בחור חמוד, צץ ממרחבי הסייבר-ספייס וביקש שאשוחח אתו על חומוס. לקחתי אותו לאבו חסן ביפו (ובואו לא ניכנס כעת לריב בין יפו, תל אביב והגליל על חומוס. נשמור את זה לפעם אחרת) ואכלנו שתי מנות משובחות – הוא חומוס, אני מת’לת’. חשבתי שבזה זה נגמר, אבל חודשיים מאוחר יותר החלה שרשרת התכתבויות אין-סופית עם מחלקת בדיקת העובדות של המגזין: “באמת שמים כמון?”; “סליחה שאנחנו מטרידים אותך, אבל באמת הייתם ביפו?”; “מה זה רוטב תתבילי?”; ועוד ועוד. בסוף יצאה כתבה, ויש אפילו מתכון שלי. כבוד.

הנה הלינק:

http://www.afar.com/afar/common-ground