כמה פעמים יצא לכם להסתובב בחו”ל, להגיע לפיצרייה המושלמת ההיא, קטנה, איטלקית, צנועה, טעימה, לא מתיימרת, מדויקת, חלומית ולהגיד “אח, זה המקום שתמיד חלמנו עליו, אם תהיה לנו אי פעם מסעדה, כזאת נפתח”? בטח יצא לכם. שהו, שגם ליוני אברהם ורעייתו הטרייה נעם זה קרה. בירח הדבש שלהם שהיה ב… תאילנד! למרות שהם נפגשו בלימודי עיצוב פנים, אחרי המסעדה האיטלקית ההיא בתאילנד הם החליטו שמעכשיו – רק פיצה. יוני במקור מטבריה, נעם ממבוא חמה, ואת הפיצרייה המופלאה שלהם, ‘פיצה פרסקה’, הם פתחו במה שהיה חדר קילוף הירקות הסמוך לחדר האוכל של קיבוץ מסדה, דרומית לכינרת.
זו פיצרייה חלומית. ראשית, היא יפה. שנית, היא טעימה להלל. שלישית היא מיוחדת: הבצק על בסיס מחמצת בת שלוש שנים שמטופחת באהבה (ולכן כל סיבוב התפחה אורך שלושה ימים!), חומרי הגלם מסוננים באדיקות מטורללת והשאיפה למצוינות כובשת לבבות. יש מספר די זעיר של מקומות ישיבה בפנים, בחדר היפהפה שנבנה על ידי יוני ואחיו (האח מתמחה בהיי-טק, גלידות איטלקיות ובניית פיצריות משפחתיות) ועוד כמה שולחנות בחוץ, בצל. בקרוב יתרחבו לעוד נתח מחדר האוכל המנוח: “חברי הקיבוץ אומרים שכיף לראות את חדר האוכל מתפקד שוב”.
חוץ מפיצות נהדרות בתכלית, יש גם קינוח על בסיס בצק פיצה ונוטלה וכאמור גם גלידות מתוצרת האח. עד לא מזמן היו שירותי משלוחים “אבל החלטנו שאנחנו מכבדים את המוצר שלנו ולא מטלטלים אותו למרחקים. מי שרוצה לבוא לקחת הביתה – תפדל. אבל לנו אין שליח”. כאמור, חבר’ה רציניים ביותר. ותאמינו לי – מתוקים אפילו יותר מקינוח הנוטלה. פיצה אישית וטעימה לתפארת עולה בסביבות 40 ש”ח ויש גם יין ועוד אלף סיבות לבוא במיוחד לקיבוץ מסדה. פתוח כל יום חוץ משישי החל מהשעה 16:00, ובשבת החל מ-12:00.
